עד כה זה היה המאמר שהכי נהניתי לקרוא, אין ספק שהמאמר יכול להיות שיעור מצויין ביישומי חיים. אני חושבת שהרעיונות שהוצגו במאמר רלוונטים מאוד למה שנעשה בכיתה. אחד הדברים שהכי משפיעים על האושר שלנו זוהי התחושה שאנחנו מתקדמים בתהליך מסויים, מקבלים פידבקים והולכים לקראת המטרה והחזון (שהוא כמובן לאו דווקא מוחשי וחומרי, הוא יכול להיות גם תחושת סיפוק או השגת אתגר). לפי המאמר עיקרון זה נקרא perceived progress.
לפעמים הדרך מעט מטשטשת וקשה להבין היכן בדיוק אתה נמצא ביחס למטרה, אני מציעה לבנות איזושהי סקאלה שתהיה מושפעת מהנעשה בכיתה, מדיעותיהם של חבריי לכיתה והסגל המקצועי. הסקאלה תראה בצורה מוחשית עד כמה אנו פעילים ומעורבים בנעשה. כמו כן זה מערב גם את עיקון ה connectedness, כך הקשרים החברתים בין הסטודנטים יתהדקו ונוכל ללמוד זה מזה וזה על זה מה שיוביל בסופו של דבר להתקדמות משמעותית בלמידה ובסקאלה שלנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה