יום חמישי, 28 ביולי 2011

'Freefall' Excerpt: Too Late To Fix The Biggest Banking Blunder In


History?

The Huffington Post | Joseph E. Stiglitz First Posted: 01-19-10 07:39 AM | Updated: 03-21-10 05:12 AM

WHAT'S YOUR REACTION?
Read More: Ame

'Freefall' Excerpt: Too Late To Fix The Biggest Banking Blunder In
Freefall

Reprinted from Freefall by Joseph Stiglitz. Copyright (c) 2010 by Joseph E. Stiglitz. Used with permission of the publisher, W.W. Norton & Company, Inc.

The entire series of efforts to rescue the banking system were so flawed, partly because those who were somewhat responsible for the mess--as advocates of deregulation, as failed regulators, or as investment bankers--were put in charge of the repair. Perhaps not surprisingly, they all employed the same logic that had gotten the financial sector into trouble to get it out of it. The financial sector had engaged in highly leveraged, non-transparent transactions, many off balance sheet; it had believed that one could create value by moving assets around and repackaging them. The approach to getting the country out of the mess was based on the same "principles." Toxic assets were shifted from banks to the government--but that didn't make them any less toxic. Off-balance sheet and non-transparent guarantees became a regular feature of the Treasury, Federal Deposit Insurance Corporation, and Federal Reserve. High leverage (open and hidden) became a feature of public institutions as well as private.

Worse still were the implications for governance. The Constitution gives Congress the power to control spending. But the Federal Reserve was undertaking actions knowing full well that if the collateral that it was taking on proved bad, the taxpayer would bail it out. Whether the actions were legal or not is not the issue: they were a deliberate attempt to circumvent Congress, because they knew that the American people would be reluctant to approve more largesse for those who had caused so much harm and behaved so badly.

The U.S. government did something worse than trying to re-create the financial system of the past: It strengthened the too-big-to-fail banks; it introduced a new concept--too-big-to-be- financially-resolved; it worsened the problems of moral hazard; it burdened future generations with a legacy of debt; it cast a pallor of the risk of inflation over the U.S. dollar; and it strengthened many Americans' doubts about the fundamental fairness of the system. Central bankers, like all humans, are fallible. Some observers argue for simple, rule-based approaches to policy (like monetarism and inflation targeting) because they reduce the potential for human fallibility. The belief that markets can take care of themselves and therefore government should not intrude has resulted in the largest intervention in the market by government in history; the result of following excessively simple rules was that the Fed had to take discretionary actions beyond those taken by any central bank in history. It had to make life and death decisions for each bank without even the guidance of a clear set of principles.

Several commentators have referred to the massive bailouts and government interventions in the economy as socialism with American characteristics, something akin to China's march to what it calls "a market economy with Chinese characteristics." But, as one Chinese friend pointed out, the description is inaccurate: socialism is supposed to care about people. Socialism American-style didn't do that. Had the money been spent on helping those who were losing their homes, it might have been a correct characterization. As it was, it was just an expanded version of Corporate Welfarism American-style.

The current crisis has seen the government assume a new role--the "bearer of risk of last resort." When the private markets were at the point of meltdown, all risk was shifted to the government. The safety net should focus on protecting individuals; but the safety net was extended to corporations, in the belief that the consequences of not doing so would be too horrific. Once extended, it will be difficult to withdraw: firms will know that if they are sufficiently big and their failure represents a sufficient threat to the economy--or if they are sufficiently politically influential--the government will bear the risk of failure. That is why it will be critical to prevent banks from growing so big.

There is, still, a chance for the American political system to restore a modicum of confidence in itself. Yes, Wall Street has used its power and money to buy deregulation, followed swiftly by the most generous bailout in the history of mankind. Yes, the government has failed to restructure the financial system in ways which would reduce the likelihood of a similar crisis, and which strengthened those parts of the financial system that were actually doing what they were supposed to be doing--managing risk and allocating capital. But, still, there is the chance to re-regulate, to correct the mistakes of the past. It is imperative that that be done quickly: for while one side in the struggle, ordinary taxpayers who had to bear the brunt of the cost of the financial sector's failure, might lose interest as the economy recovers, the other side, the banks, have every incentive to continue to fight to ensure that they have as much freedom to make profits as they can get. But because both the structure of the financial system has been made worse and the way the bailouts have been conducted has worsened the problem of moral hazard, the need for re-regulation is all the greater.

יום רביעי, 27 ביולי 2011

מיסוי גבוה על ג'אנק-פוד: הצעת חוק חדשה


מיסוי גבוה על ג'אנק-פוד: הצעת חוק חדשה

בלי ממתקים בבית הספר, תפריט עם פירוט קלורי במסעדות, "מסלול בריא" בסופר ומיסוי גבוה על ג'אנק פוד - הצעת חוק חדשה מבקשת להציל אותנו, ובעיקר את הילדים שלנו, מהשמנת יתר וסוכרת, כך מדווח "24 שעות" ב"ידיעות אחרונות"

צביקה ברוט ונעם ברקן

פורסם: 27.07.11, 00:03

בראשית היו האזהרות על קופסאות הסיגריות, שגם אם לא גמלו מהמנהג המגונה את המעשנים, לפחות הצליחו לבאס להם את הסיגריה. אחר כך הגיעו האזהרות מפני סכנות הטלפון הסלולרי שגורמות היום גם למשתמשים המכורים לחשוב פעמיים לפני שיחה ארוכה ללא דיבורית.

עכשיו אנחנו עומדים בפני שינוי נוסף באורח החיים שלנו. המטרה: לצמצם באופן דרמטי את תופעת השמנת היתר, הנחשבת לגורם משמעותי של מחלות לב וסרטן, ולגורם העיקרי של מחלת הסוכרת. האמצעי: לגרום לכם לחשוב שוב לפני שאתם מכניסים אוכל משמין לפה.

איך עושים את זה? היום תוצג בכנסת הצעת חוק שגיבשה ח"כ רחל אדטו (קדימה), במסגרת דיון מיוחד של שדולת הבריאות שינסה לבחון דרכים להיאבק בסוכרת ובהשמנת היתר. על הפרק: הגבלת מכירה של מוצרים לא בריאים, חיוב הרשויות המקומיות להקים מתחמי כושר ללא תשלום, סילוק הממתקים מבתי הספר והוזלה משמעותית של מוצרי הבריאות, שנמכרים כיום במחיר גבוה יותר מהמזון הרגיל.

הישראליות כמעט הכי שמנות
דו"ח השמנה: ישראליות במקום 2 אחרי טורקיה / ynet
דו"ח חדש של ארגון הבריאות העולמי מגלה נתונים מדאיגים על התפשטות מגיפת ההשמנה: אחד מכל 10 אנשים בעולם סובל מהשמנת יתר. הנשים בישראל תופסות את המקום השני והלא מכובד. הגברים הישראלים: במקום ה-12
לכתבה המלאה

"ב‭1990-‬ היו בישראל 200 אלף חולי סוכרת, והיום יש כחצי מיליון, והיא נחשבת לגורם המוות השלישי בעולם המערבי‭,"‬ אומר פרופ' איתמר רז, ראש המועצה הלאומית לסוכרת ומנהל יחידת הסוכרת של הדסה. "הגורם המרכזי בהתפתחותה הוא השמנת יתר, שגורמת גם למחלות לב ולסרטן‭."‬

"הבעיה המרכזית היא שהציבור שומע את הנתונים, אך לא מפנים את הסכנה המיידית שבהם‭,"‬ אומרת ח"כ אדטו, רופאה במקצועה ומהמובילות העיקריות של תחום הבריאות בכנסת. "מטרת החוק החדש היא להציע כלים שיתנו לאזרחים אפשרות אמיתית להינצל מהמגפות הללו, הסוכרת וההשמנה‭."‬

62% סובלים מעודף משקל

מי שהניסוח נראה לו מופרז, מוזמן להציץ בכמה נתונים. מדי שנה מתים כתוצאה מסוכרת כ‭2,500-‬ איש בישראל - שבעה אנשים מדי יום - שיא בעולם המערבי בתמותה מהמחלה. ‭1,400‬ איש עוברים קטיעת גפיים. נוסף על חצי מיליון החולים, בהם לא מעט ילדים, חצי מיליון איש הם "קדם-סוכרתיים‭,"‬ כלומר בעלי סוכרת סמויה. "והציבור חייב להבין שהגורם העיקרי הוא לא אכילת סוכר או ממתקים, אלא השמנה‭,"‬ מדגיש פרופ' רז.

על פי נתוני משרד הבריאות, יותר מ‭62-‬ אחוז מהישראלים סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר, וישראל מתברגת יפה בעשירייה הפותחת של המדינות המובילות בקצב העלייה במשקל. באגף הילדים המצב רע לא פחות: 15 אחוז מהבנים ותשעה אחוזים מהבנות סובלים מהשמנת יתר ועודף משקל, טיפה לפני הממוצע העולמי, שעומד על 16 אחוז מהבנים ו‭11-‬ אחוז מהבנות.

"ישראל ממוקמת באחד המקומות הראשונים בעולם בהשמנת ילדים‭,"‬ מאשר מזכ"ל איגוד רופאי הילדים, ד"ר צחי גרוסמן. מנתוני מחקר של פרופ' אלון אליקים וד"ר דני נמט מבית החולים מאיר בכפר סבא, עולה שכל ילד שלישי בגן חובה סובל מעודף משקל. הסיכויים של ילד שסובל מהשמנת יתר בכיתה א' להפוך למבוגר שמן עומדים על 50 אחוז. אם הוא עדיין שמן בכיתה ג' - הסיכויים עולים ל‭70-‬ אחוז.

בקרב המתגייסים הנתונים מתחילים לטפס ‭16 -‬ אחוז סובלים מהשמנת יתר ו‭13-‬ אחוז נוספים סובלים מעודף משקל. אגב, הבעיה חמורה במיוחד בקרב חרדים וערבים. וסוכרת, כאמור, היא רק ההיילייט של הסכנות הכרוכות בתופעה.

"אנחנו רואים בהשמנת יתר את אחת המגיפות הגדולות של השנים האחרונות‭,"‬ אומר פרופ' חיים לוטן, נשיא איגוד הקרדיולוגים ומנהל מערך הקרדיולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם. "כמו שנחקקו חוקים לצמצום נזקי העישון - בתחילה העלו את מחירי הסיגריות, אחר כך שמו אזהרות על החפיסות, ומאוחר יותר הגבילו את המכירה לקטינים ואסרו על עישון במקומות ציבוריים - כך צריך לחוקק חוקים שיגנו על הציבור מנזקי ההשמנה, הכוללים מחלות לב וכלי דם, עלייה דרסטית בסוכרת שגם היא פוגעת בלב ועלייה בפרופיל השומנים בדם. אנחנו רואים בבתי החולים ובמרפאות לא מעט צעירים בסביבות גיל 30 עם מחלות לב שקשורות לעישון או להתפרצות סוכרת‭."‬

גם באיגוד רופאי הילדים רואים את התופעה כחמורה ומסוכנת ביותר. "אנחנו רואים היום עלייה משמעותית בהשמנה קיצונית של מתבגרים, מחלות כמו סוכרת ותופעות כמו כבד שומני וכמו שומני דם גבוהים, שמובילים עם השנים לטרשת עורקים ולהתקפי לב‭,"‬ אומר ד"ר גרוסמן.

וד"ר טלי סיני, יו"ר עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל - ותזונאית המתמחה בהתפתחות וגדילה בילדים, מוסיפה כי "פעמים רבות ילדים שסובלים מהשמנה סובלים מחוסרים בברזל ומצריכה לקויה של סידן, ויטמין D וויטמין ‭.B12‬ חוסר בברזל בינקות ובילדות המוקדמת עלול להשפיע על ההתפתחות המוטורית והקוגניטיבית ועל הצמיחה לגובה, וחוסרים בוויטמינים ומינרלים עלולים לגרום לבעיות התפתחות‭."‬


ד"ר גרוסמן: "הילדים מבלים בקניון ואוכלים גלידות" (צילום: shutterstock)

היות שבכנסת לא ממש סומכים עלינו שנדאג לעצמנו - ובינינו, כנראה די בצדק - היוזמה החדשה, שגובשה עם מומחים בתחום, מבקשת לעשות זאת עבורנו. השלב הראשון בהצעת החוק הוא כמובן חינוך. לדברי פרופ' רז, בארץ כבר פועל פיילוט מוצלח שבמסגרתו לומדים ילדי גנים ובתי ספר על תזונה נכונה, חשיבות הכושר הגופני והימנעות מממתקים.

"‬אנחנו עוסקים בחינוך במוסדות החינוך, וכעת מבקשים שקופות החולים יחויבו להדריך את הציבור לאורח חיים בריא‭,"‬ הוא אומר. "אנחנו גם רוצים להוציא מבתי הספר את האוכל הלא בריא שנמכר בהם. אסור שילדים ייחשפו לזה, ממש כמו לסיגריות ולאלכוהול‭."‬

אחת הבעיות המרכזיות, אומרים המומחים, היא שהשמנת יתר וסוכרת הופכות לבעיה חברתית. "אוכלוסיות במעמד סוציו-אקונומי נמוך נפגעות יותר גם בגלל פחות מודעות ובעיקר כי הן קונות את המזון הזול ביותר, שהוא גם הרע ביותר‭,"‬ מסביר פרופ' רז. "בנוסף, יש להן פחות פנאי וכסף לביצוע פעילות גופנית קבועה‭."‬

"לחם לבן בכמויות"

גם הבעיה הזו אמורה להיפתר, לפחות חלקית, אם החוק יעבור. מצד אחד הרשויות המקומיות יחויבו להקים שבילי הליכה, שבילי אופניים ומתחמי כושר חינמיים, ומצד שני המיסוי על מזון הבריאות יופחת משמעותית - ויוטל במקביל על המזון המשמין והלא-בריא, שיהפוך ליקר יותר. המשמעות: אם המהלך יצליח, אוכל משמין יפגע לכם לא רק בבריאות, אלא גם בכיס.

"המוצרים הכי נוראיים הם לחם לבן בכמויות, מוצרי חלב וגבינה עתירי שומן ובשר שומני במיוחד‭,"‬ מסביר פרופ' רז. "היום הרבה יותר זול וקל לקנות אותם, והם מביאים את הצרכנים ישר למצב של השמנה וסוכרת. כשאתה נכנס כיום לסופר ורוצה לקנות אוכל בריא, אתה לא יודע איך. האוכל הזה ממוקם בשולי החנות, והוא יקר בהרבה. החוק יחייב את הרשתות להקים 'מסלולי אוכל בריא' במקום נגיש וזמין בחנות‭."‬

עם זאת, החוק לא קובע את ההגבלות, אלא משאיר אותן לשיקול דעת שר התמ"ת. אם הליכי החקיקה יתקדמו, קרוב לוודאי שלבעלי הרשתות ויצרני המזון יהיה מה להגיד בנושא.

מי שיחטוף מכה נוספת הוא ענף הפרסום, שכבר נפגע בעבר מ"חוק הדוגמניות" שיזמה אדטו עם ח"כ דני דנון. החוק החדש מבקש להגביל גם את פרסום המוצרים המשמינים והמסוכנים לבריאות, כשבשלב זה הכוונה היא בעיקר להגבלת שעות השידור של פרסומות בטלוויזיה, ואיסור על פרסום מוצרים כאלה בכלי תקשורת מסוימים, למשל כאלה שהם ייעודיים לילדים. מה בדיוק ייכנס לרשימה השחורה של המוצרים המוקצים? גם זה עדיין לא סגור וייקבע בנפרד על ידי ועדה שיקים שר הבריאות.

עוד נכתב בהצעה כי תפריטים במסעדות יכללו את הערך הקלורי והסימון התזונתי של כל מנה, וכי המדינה תעניק תמריץ למקומות עבודה שיאפשרו לעובדים לקיים פעילות גופנית ולשמור על אורח חיים בריא. בינתיים, הקולגות של אדטו - לא בכנסת אלא בקהילה הרפואית - הקימו פורום מיוחד של רופאים שאמור ללוות את יישום החוק ואת אכיפתו. ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד ובעצמו רופא, כבר הודיע כי בעיר ייערך פיילוט וחלק מסעיפי החוק ייושמו בה כבר בשנה הבאה.

אפשר להפוך את הגלגל

"מדובר ביוזמה ברוכה‭,"‬ אומר ד"ר גרוסמן. "נעמוד מאחורי הצעות כאלה, כיוון שאנחנו באמת חוששים לגורל הילדים. השמנת יתר זו מגיפה שעלולה לקצר את חייהם, והיא חמורה בהרבה ממה שהכרנו עד היום. אם היא תימשך, דור הילדים הבא עלול לחיות פחות מדור ההורים".

לדבריו, דווקא בחופש הגדול חשוב להעלות את הנושא. "הילדים מבלים בקניונים, אוכלים ארטיקים וגלידות ורובצים שעות מול הטלוויזיה והמחשב. זו תקופה הרת אסון למי שיש לו נטייה להשמנת יתר".

"בשנים האחרונות נוצרה הבנה שעיקר ההשקעה שלנו צריכה להיות במניעה, לא בטיפול‭,"‬ אומר פרופ' רז, "כשאנחנו מגיעים לטפל בחולה שלא ניהל אורח חיים בריא, זה הרבה פעמים מאוחר מדי. לעומת זאת, יש לא מעט מקרים שבהם אנשים שהחליטו לטפל בעצמם, הביאו לנסיגה של הבעיות. זה פשוט בדיוק כמו שזה נשמע.

"נכון להיום אנחנו צופים שתוך עשור יותר משני מיליון ישראלים יחלו בסוכרת או יהיו במצב טרום-סוכרתי, אם לא נעשה כלום. לעומת זאת, אם המדינה תחליט ליישם חוק כזה, תהיה להערכתנו ירידה של 20 אחוז בנתונים".

מדריך מקוצר להשקעות ערך


11:42 | 17/07/2011 מאת אורן שטרן, יועץ השקעות, U-Bank רעננה
ממרווחי הביטחון של בנג'מין גרהאם עד להזדמנויות הפז של וורן באפט. כיצד מיושמת שיטת ההשקעה המפורסמת ביותר במאה האחרונה ואיפה מוצאים מניות טובות להשקעות ערך?
שלח לחבר | |


אחת מתורות ההשקעה המפורסמות ביותר בשוק ההון, אשר אותה מייצג המשקיע האגדי וורן באפט, היא השקעות הערך. מהי השקעת ערך ובמה היא שונה מהשקעות אחרות? באילו כלים יכול המשקיע להשתמש בכדי ליישם את אחת משיטות ההשקעה המפורסמות ביותר של המאה האחרונה?
השקעת ערך היא למעשה רכישה של חברה או נייר ערך, בשווי הנמוך משוויו ה"אמיתי". נשמע פשוט? אז לא כל כך, וזאת כיוון שאין שווי "אמיתי" לנייר ערך. למעשה, שווי נייר הערך הוא שווי סובייקטיבי בהתאם להערכותיו והנחותיו של כל משקיע. כאשר מדברים על השקעות ערך מתכוונים לרוב לחברה אשר מתומחרת על ידי השוק, לדעת המשקיע, באופן נמוך משמעותית משווי הנכסים שלה.
השקעות ערך אינן רק בתחום המניות. הן יכולות להימצא גם באג"ח ולמעשה בכל נייר ערך, אך לרוב מקובל להתייחס למניות ערך.

שולי הביטחון של גרהאם

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי תורת השקעות הערך, התייחס להשקעות ערך כאל השקעות אשר מספקות מרווח ביטחון מספק כך שקרן ההשקעה תהיה למעשה מובטחת על ידי "מרווח ביטחון" שהמשקיע ידרוש על השקעתו. גראהם התייחס לכל השקעה המספקת "מרווח ביטחון" גבוה כהשקעת ערך ולא הגביל את המושג לתחום המניות. במהלך שנותיו כמשקיע ערך, גראהם חיפש חברות אשר נסחרו בדיסקאונט גדול, להערכתו, ביחס לשווי נכסי החברה. ניתן למעשה לומר שלא משנה מהו נייר הערך או מהם עסקי החברה, אלא מה שחשוב הם שולי הביטחון שהמשקיע מקבל.
גראהם בהשקעותיו חיפש חברות אשר נסחרות עמוק מתחת להונן העצמי. לעתים רבות היה מדובר בחברות במשבר, אך הוא לא התכוון לכך שהמשקיע ימהר לרכוש חברה שנמצאת במשבר, אלא רק לאחר שבחן את מצב החברה והשתכנע במידה רבה שיש לו שולי ביטחון מספיקים להשקעה. גראהם מסביר בספרו the intelligent investor כי ההבדל בין משקיע לבין ספקולנט הוא שולי הביטחון שהמשקיע דורש. כיוון שהערכת שווי אינה מדע מדויק ואף רחוקה מכך, המשקיע צריך לקחת שולי ביטחון על השקעתו, וככלל, ככל שההשקעה מסוכנת יותר, יידרשו שולי ביטחון גדולים יותר.

באפט: חפשו עסק טוב במחיר טוב

וורן באפט, תלמידו הידוע ביותר של בנג'מין גראהם והמיישם המפורסם ביותר של תורת השקעות הערך, פועל למעשה על סמך אותם שולי ביטחון שאליהם הטיף גראהם, אך מוסיף לכך עוד נדבך: באפט מצידו מחפש עסק טוב במחיר טוב. תפישה זו התפתחה אצלו בעיקר משום שבאפט חווה על בשרו את משמעות רכישת עסק לא טוב במחיר טוב, ובעקבות כך את הצורך שנוצר לסגור את העסק ולהתמודד עם העובדים כדי לממש את הערך. גם באפט מחפש את שולי הביטחון, אך בניגוד לגראהם, הוא גם מחפש חברה מובילה בתחומה.
יש מספר גישות להשקעות ערך אך המשותף לכולן הוא החיפוש אחרי נייר ערך הנסחר בדיסקאונט על השווי שהמשקיע מייחס לו. על פי ההבדל בין גישתו של גראהם להשקעות ערך, שהתבססה על שולי הביטחון, לבין הגישה שבה מחזיק באפט כיום, של רכישת עסק טוב במחיר טוב, כך קיימים למעשה סוגים שונים של משקיעי ערך, החל במשקיעים הרוכשים חברות במשבר, שנסחרות בחסר ביחס לנכסיהן ולמזומנים שלהן, במטרה לפרק אותן, דרך משקיעים אשר מחפשים חברות אשר עקב תנאי השוק או הסנטימנט של השוק נסחרות בשווי נמוך ביחס לשווי שהם מייחסים להן, וכלה במשקיעים אשר רוכשים חברות השולטות בשוק מסוים ויודעות לייצר תשואה גבוהה ויציבה יחסית להון.

כך תאתרו מניות להשקעות ערך
גישת השקעות הערך מבוססת למעשה על גישת הניתוח הפונדמנטלי (כלומר, מתבססת על ניתוח הנתונים הפיננסיים שהחברות מפרסמות). בניגוד לגישות פונדמנטליות אחרות, גישת הערך מתמקדת בחברות בוגרות אשר נסחרות מתחת לערך הנכסים המוחשיים שלהן, בניכוי ההתחייבויות שלהן (ולמעשה מתחת להון העצמי, בניכוי הנכסים הלא מוחשיים שלהן).
שלוש דוגמאות לחברות ערך הן: חברות במשבר שהמשקיע מאמין שהן מתומחרות בחסר עמוק וגם אם לא יוכלו להתגבר על המשבר, עדיין מרווח הביטחון שלו גדול מספיק; חברות שמחיר מניותיהן ירד עקב מצב השוק או הסקטור ומשקיע הערך מאמין שמצב זה הוא זמני; וחברות ש"השוק" אינו יודע לתמחרן. מובן שניתן להרחיב את ההגדרה לכל השקעה שהמשקיע מאמין שהיא מתומחרת בחסר ומרווח הביטחון שהיא מספקת גדול מספיק, אך נתמקד בהשקעות ערך במובן הבסיסי שלהן, למען הפשטות.
כאשר אנו מחפשים השקעת ערך, הקריטריון הראשון שאליו נתייחס יהיה שווי השוק ביחס להון העצמי. ככל שהמחיר נמוך ביחס להון העצמי, כך יש פוטנציאל להצפת ערך גדולה יותר. לאחר מכן, עלינו לבדוק ממה מורכב ההון העצמי - הון עצמי אשר מורכב ברובו מנכסים לא מוחשיים אינו יכול לשמש ככר ביטחון. הצעד הבא יהיה לבדוק איזה מאזן ההון ממנף. ככל שההון ממנף מאזן גדול יותר, כך תנודה קטנה יותר בשווי הנכסים עלולה למחוק את כל ההון עצמי, שמשמש ככר ביטחון. לכן, נחפש חברה כמה שפחות ממונפת וכמובן עם כמה שיותר מזומנים - ככל שהשווי מורכב מיותר מזומנים כך גם כר הביטחון טוב יותר. זהו למעשה הבסיס, על רגל אחת, להשקעות ערך.
מובן שמציאת מניות שעונות על הקריטריונים הללו היא משימה לא קלה ונדרשת עבודה רבה כדי לנתח את הדו"חות הפיננסיים ולהכיר מספיק לעומק את התחום והחברה.
זרימת המידע בשווקים כיום מביאה לכך שהשקעות ערך לרוב יימצאו במניות בעלות שווי שוק קטן אשר נמצאות מתחת "לרדאר" של הגופים הגדולים הפועלים בשווקים, או בעת משברים שיוצרים מצב של כשל שוק. כדי למצוא את החברה הקטנה שתספק את הערך, יש צורך בניתוח של חברות רבות עד למציאת האחת, אך אליה וקוץ בה, חברות קטנות אשר נמצאות מתחת ל"רדאר" עלולות להישאר תחתיו ולא להגיע לשווי המיוחל. לכן, משקיע הערך צריך גם הרבה סבלנות. לעומת זאת, כדי להשקיע בחברות בזמן משבר ולהיכנס לשוק המניות כאשר כולם יוצאים ממנו, נדרש אומץ רב, ועל כך אמר וורן באפט שהוא מתחיל להיות חמדן כשכולם פוחדים.
בפני משקיע המעוניין להיחשף למניות ערך עומדות למעשה שתי אפשרויות: הראשונה היא להשקיע דרך קרנות נאמנות אשר מתמחות בהשקעות ערך, וכך יכול המשקיע להוריד מעליו את הצורך לנתח לבד את מצב החברות ולתת לבעל מקצוע לעשות זאת בשבילו. האפשרות השנייה היא לנתח מצב של חברות אשר נראות למשקיע מועמדות ראויות להיות מניות ערך. אפשרות זאת מתחלקת לשניים: האחת לחפש חברות ערך קלאסיות הנסחרות עמוק מתחת לשוויין הכלכלי – עבור זאת נדרש המשקיע להתעמק בדו"חות החברות ולחקור ולבדוק חברות קטנות יחסית שאינן מסוקרות על ידי אנליסטים ונמצאות מתחת לרדאר המשקיעים הגדולים.
האפשרות השנייה העומדת בפני המשקיע היא לחפש חברות עם יתרון תחרותי בר קיימא לאורך זמן, שבעזרתו הן שולטות בשוק מסוים. כלומר, חברות אשר נותנות תשואת דיבידנד רציפה לאורך שנים, תוך הגדלה קבועה של הדיבידנד. אולם, גם כאן ייתקל משקיע הערך בבעיה: חברות כאלו לא ייסחרו במחירים נמוכים, ולכן כדי שתהיינה ראויות להשקעות ערך, יש להמתין למשבר בשוק, בסקטור או בחברה, משבר שיוריד את מחיר המניה וייתן למשקיע את מרווח הביטחון הנדרש מהשקעות ערך.

דרושה סבלנות

מובן שכמו בכל תחום השקעות, גם בתחום השקעות הערך ההצלחה אינה מובטחת. בנג'מין גראהם ו-וורן באפט מצאו עצמם יותר מפעם אחת רוכשים חברות שנראו כחברות ערך אך למעשה רק השמידו ערך, ולכן, כמו בכל השקעה אחרת, גם בהשקעות ערך יש צורך בפיזור. דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא שלעתים קרובות יש צורך בסבלנות רבה בתחום השקעות הערך כיוון שלרוב חברה נסחרת במחיר נמוך ביחס לשווי הכלכלי שמייחסים לה בעת משבר, ולכן גם אם משקיע הערך חישב הכל נכון ולקח את כל מרווחי הביטחון הנחוצים, יכול לעבור לעתים זמן רב עד שהשוק יכיר בערך החבוי בחברה.
לסיכום, ציטוט מתוך ספרו של בנג'מין גראהם, "המשקיע הנבון" (the intelligent investor): "לשם השקעה אמיתית, יש צורך במרווח ביטחון אמיתי. מרווח בטחון אמיתי הוא זה שניתן להציג במספרים, בנימוקים הגיוניים ובניסיון ממשי".

"המידע המובא במסגרת מדור זה ע"י נציגי יובנק, אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. ליובנק אין עניין אישי בנושאים המובאים על ידו למעט אחזקות שיתכן ויהיו מעת לעת לחברות בקבוצת יובנק בני"ע שלגביהן תהא התייחסות במדור".