"Profit is the price of Survival"

Peter Drucker

דפי זהב למען ההסביבה?

בהמשך למה שכתבה תמר על ברים תל אביביים ושאר עסקים שמתחילים לתרום לסביבה ולא רק לכיס שלהם (למרות שאפשר להתווכח על זה ולומר שייתכן מאוד שאין להם עניין אמיתי בפתרון בעיה חברתית, אלא רק רצון להיראות ככאלו...), אני קיבלתי למייל את הקישור הבא מדפי זהב שקורא לי (ולכולנו) לעזור להציל את ים המלח.



למרות שלדעתי כל סיבה היא סיבה מספיק טובה אם בסופו של דבר אנשים נרתמים למען מטרה חברתית, כשחברה שאין לה קשר מבחינת תחום העיסוק שלה למאבק שהיא מעלה למודעות, עושה את הדבר הפשוט ביותר - לשלוח מייל לרשימת התפוצה שלה, ולא יותר מכך (ניסיתי לחפש בגוגל השקעה נוספת של דפי זהב במאבק, אך לא מצאתי דבר), לי אישית זה גורם לסלידה קלה ותחושה שמנסים לעשות עליי מניפולציה רגשית.

מעשי חסד בברים תל-אביביים

דיברנו בכיתה על נושא השיווק החברתי, ועל כך שחברות התחילו לתרום לקהילה על מנת למנף את עצמן.

כפי שעושות החברות הגדולות, כך עושים גם בעלי הברים הקטנים... או שמא זה רק מטוב ליבם?

מצורפים קישורים לאירועי התרמה בברים.

האירוע הראשון התקיים בבר "שבעים פילים", ובו התקיימה מכירה פומבית של רווקים, כאשר הכנסות המכירה הלכו ישירות לעמותת אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים). במכירה זו השיגו כ-5000 ש"ח תרומה לעמותה.

האירוע השני מתקיים מחר, בבר "דיזי נייטס", עבור תנועת "מכבי מנהיגים צעירים" - תנועה מרכזית ציונית וספורטיבית, כאשר אחוזים נכבדים מהכנסות הבר באותו ערב יועברו לתנועה עבור רכישת למעלה מ-2,000 חבילות מזון עבור משפחות בישראל לקראת החג.

http://www.facebook.com/event.php?eid=195169393838004

http://www.facebook.com/event.php?eid=214364371911716&index=1

שלום חברים...

פעם ראשונה שאני משתתפת בבלוג, קצת מתרגשת :)

אני אנסה לסגור את הפער שנוצר לי, אך אנסה גם לא להלאות אתכם יותר מידי...

בנוגע לחסכון של כסף - אומנם עדיין לא חוויתי ניסיון של חסכון בכסף מול החברות הגדולות, אך הצלחתי לחסוך כסף ביציאה לבר בו אני עובדת, ועם קצת כוח שכנוע הצלחתי לשכנע את אחראי המשמרת לתת לי שתייה חינם בערב מסויים..

בנוגע למאמר delivering happiness:

הרבה מכם כבר אמרו את מה שיש לי להגיד, אך הנה כמה תגובות שלי.

משהו גדול מאיתנו - כפי שכתבה מירב, אני חושבת שתרומה פיזית ממשית שנוגעת לנושא הפרוייקט שכל קבוצה בחרה, יכולה להוות התחלה קטנה בשבילנו להצטרף למשהו שגדול מאיתנו. זה כבר מעבר להתנדבות בשביל מלגה וכדומה, זו תרומה אמיתית מעצמנו וכבעלת נסיון כזה בעבר, אין הרגשה טובה מזה.

שליטה נתפסת - כפי שכתב אלי, גם אני חושבת כי שיטת העבודה בקורס נותנת לנו הסטודנטים שליטה מלאה על ציון הקורס, ועבורי זה יוצר מוטיבציה רבה להשקיע בקורס.

connectedness- מצאו חן בעיני הרעיונות של סופי, אורה וקרן אור, בנוגע להפסקות קפה ועוגה, ישיבה במעגל וכן קיום שיעורים שלא בתוך כיתה. בנוסף, נגע לליבי מאוד הרעיון של אולג - משחק שבכל שיעור יחבר בין שני סטודנטים אחרים. בתור מישהי שאישית הרבה פעמים מרגישה מחוץ לתמונה החברתית בטכניון, ומכירה מתוך פקולטה שלמה בקושי 15 אנשים, אני חושבת שזה רעיון מצוין. תמיד החשבתי את עצמי בתור אדם חברתי, ובמסגרות אחרות אין לי בעיה למצוא את עצמי מהר, אך משהו בטכניון ובסביבת הלימודים פה מונע זאת ממני. אני חושבת כי משחק כזה בשיעורים שלנו יכול לתרום המון גם לקשרים החברתיים שלנו, גם לאווירה בכיתה וגם ללימודים עצמם. הרי מכל בן אדם שאתה פוגש אתה לומד משהו חדש...

תגובה לדנה... אנחנו לא פראיירים ?! תלוי בהגדרה.

זו תגובה לדנה... יש מוצרים רבים שאנו מקבלים חינם, ועל כך רציתי לכתוב תחילה עבור משימה 1, אבל אחרי שקראתי את הפוסט שלך, החלטתי לבחור במשימה 2.. ולהגיב על הדברים שנכתבו. אז נכון ישראלים לא אוהבים להיות פרייארים. לפחות לא לחשוב שהם פרייארים. אבל מה עם הם לא מודעים לזה אפילו ?! למדנו מזמן שאין מתנות חינם. תמיד יש מחיר. ראי דוגמא - העובדה שאנשים משתמשים בתוכנות חינמיות ולא מגבים דברים במוצרים כמו דיסק-און-קיי, ולפתע "הענן" נהיה שחור, ומידע נמחק כלא היה. לזיכרונות אין מחיר. יש דברים שלא ניתן לשחזר. השאלה היא האם בגלל שמציאים לך "כספת" בחינם, תהיי מוכנה לשים בה את היקר לך מכל? או שעדיין תשני בראש שקט, כשתדעי שיש שם שומר אמיתי שמחויב לשמור עליה? כי זה שווה את המחיר? מעבר להימור שאנו לוקחים, יש כאן גם מחיר של פרטיות. גוגל הופכת לתאגיד בלתי ניתן לעצירה. היא יודעת עלינו הכל, ומידע זה כוח. עד כמה אנחנו מוכנים לתת יד להשתלטות שלה, בשביל לקבל "שירותים" חינם? כמו במאמר שעבר אודות האושר, אנחנו חיים את הרגע וחושבים, כרגע, "זה עושה לי טוב לקבל שירותים חינם". אבל מה לגבי חשיבה לטווח הרחוק? ישנם תסריטים מספיק גרועים שמיטב המוחות בהוליווד חשבו עליהם.. ראיתם פעם את הסרט עם טום קרוז, בשם "דו"ח מיוחד" ? אני זוכרת ממנו את העובדה המפחידה שתוך כדי הליכה ברחוב, דרך אמצעים אלקטרונים יכלו ישר לזהות מי אתה, מה אתה אוהב, ואיזה מוצרים להציע לך. גירסה משודרגת של מה שגוגל עושה היום. מעבר לעובדה שזה מרגיל אותנו לחיים בהם הכל מוגש על מגש של כסף, ואנחנו לא משקיעים זמן בתחקיר אמיתי מאחורי המוצרים, בבחינת אלטרניבות אחרות, או אפילו בפיתוח של טעם שונה, אנחנו שומרים על המצב הקיים ונהיים עמומים, באנגלית קוראים לה NUMB נראה לי. אנחנו לא מודעים למה שאנו מפסידים אפילו. אנחנו בוחרים בדרך הקלה והמהירה, ולאו דווקא בדרך הנכונה ביותר. באמצעות העובדה שאנו משתפים פעולה עם גוגל, ואחרים כדוגמתה, כדי לקבל כרטיס מועדון וכו', חברות אחרות מצליחות להרוויח כסף על חשבוננו. יש מוסדות שמוכרים פרטים כמו אימייל וכו', ומרווחים הון בזכות העבודה, שרצינו לקבל למשל שובר מתנה, והסכמנו למלא טלפון, כתובת ואימייל. מישהו תמיד מרוויח מזה משהו. כשאנחנו מסכימים לוותר על הפרטיות שלנו, בעבור נזיד עדשים, אנחנו מוכרים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. זה בסדר לקבל מתנות, וחינמים, כל עוד יודעים שיש אגנ'דה מאחורי זה. שזה לא באמת חינם, ושיש דברים שכסף לא יכול לקנות. דברים שאנחנו משלמים עליהם באמצעים אחרים. כל עוד המודעות הזו מקוננת בלב שלנו, אז אני קצת יותר רגועה... והתסריט הזה של קרוז, ישאר במרקע הקולנוע, ולא במציאות של 2012. שבוע טוב לכולם...

איך נהיה סטודנטים מאושרים יותר?

מה עושה אותנו מאושרים? אנחנו חייים כל יום במירוץ אחרי השלמת משימות ומטלות. בלימודים, בעבודה, בבית. מחכים בכיליון עיניים להפוגה קלה כדי לנוח, למלא מצברים, ולהנות. אבל אני לא זוכרת מתי באמת שאלתי את עצמי - מה עושה אותי מאושרת? כשקראתי את המאמר END GAME, הרגשתי שאני קוראת משהו שכתבתי בעצמי וכנראה שכחתי. אני גם חשבתי שאם אסיים בהצטיינות את התיכון אהיה מאושרת. אם אתקבל לטכניון, אהיה מאושרת. אם אסיים את התואר אהיה מאושרת. אם אצליח לסיים את המשימת מטלות יומית או שבועית אהיה מאושרת... אם אצליח לרוץ את כל הטיילת בלי להתנשף... אהיה מאושרת.. אבל בדיוק כמו שנכתב במאמר, מדובר בנקודות אושר שמשיגות לנו "סיפוק" מידיי ולא ארוך טווח. לאחר שאנו משיגים את המטרה, נותר חלל שמתמלא במהירות ביעד הבא שעלינו לכבוש. אלו נקודות חשובות בחיינו שמובילות אותנו אל עבר מטרה אחת גדולה, להיות במצב בו נוכל לעשות שינוי? בו נוכל להיות מאושרים? האמת היא שבשיעורים ובהרצאות בטכניון, רוב הסטודנטים לא מאושרים. נוכחות חובה היא בגדר כורח המציאות. זה דבר שלא הייתי מאמינה שעשוי להתרחש לפני שהתחלתי ללמוד כאן. אהבתי ללכת לכל שיעור בביה"ס.. כן כן..הייתי חנונית... אבל היה לי מזל ללמוד אצל מורים שהבינו את משמעות ההוראה - לדרבן סקרנות אצל התלמיד. וללמוד עם כיתה שהייתה חבורה אחת מגובשת. לימודים הם משאב אינסופי לאתגרים חדשים, לשאלות, למחקר, לצמא לידע... ככל שלומדים יותר, שואלים יותר, ומבינים כמה אנחנו לא יודעים כלום. אז מה יכול לגרום לנו להיות מאושרים בשיעור? בכיתה? אני חייבת לציין שעם עוקבים אחרי מסקנות המאמר, ניכר כי הצעות רבות ממומשות בקורס הזה, דבר שבהחלט הופך אותו לחוויה שונה עבור כל סטודנט מצוי. ראשית העבודה כי יש לנו שליטה על אופן צבירת הנקודות. ממש כמו במודל השכר שהוצע בחברה, כל סטודנט שרוצה להשקיע יותר, מקבל פידבק שמתבטא בציון. כככל הציון שלנו תמיד תלוי ביכולות ההשקעה שלנו, אולם לרוב הציון נופל וקם על המבחן הסופי. מבחן שלא תמיד משקף את רמת המעורבות או הידע שצברנו. להשיג התקדמות - דרך הפרויקט שלנו, אנחנו יכולים לראות איך יצאנו מנקודה אחת, והגענו בסוף התהליך למסקנות שישפיעו לכל הפחות עלינו, ועל דרך החיים שלנו, ולכל היותר על הסביבה הקרובה עלינו (ואולי יותר?). השילוב בין תאוריה להלכה למעשה, מאפשרת לנו לממש אותה בפרטיקה שעשויה ליצור תוצאות בשטח. וזה דבר מלהיב בפני עצמו !!! ליצור קשרים - הרבה פעמים הייתי לומדת במשך סמסטר שלם, בלי לדעת מי האנשים שיושבים איתי בכיתה. שמירה על קבוצות קטנות בלמידה, ובקורס, יוצרת אווירה אינטימית וביתית. אני חושבת שהעובדה שלכל סטודנט יש זמן ומקום לדבר על נושאים שקשורים לשיעור, בנימה אישית, ולאפשר לאחרים להגיב על זה, זו דרך טובה לחזק את ההכירות בינינו. הבלוג הוא גם דרך שיתופית מעולה שמחזקת את ההיכרות בינינו גם אחרי שהשיעור נגמר.. הנה רעיון? מה לגבי ציון ימי הולדת של החברים בקורס?... חזון-משמעות - באופן אישי אני חושבת שזה טוב התחלקנו לקבוצות וכל אחת פועלת בתחום אחר, אבל אולי היה זה טוב גם שכל הפרויקטים יאוחדו לפרויקט על אחד, שלכל קבוצה יהיה בו חלק, וככה נחלוק חזון ודרך משותפת. אני אהבתי גם את הרעיון של איתי - אנחנו עדיין צעירים מדי וגם אם בחרנו מסלול לימודים, החיים הם מסע ארוך .. לדעת מה המשמעות שלהם? מה יעשה אותנו מאושרים בטווח הרחוק?.. זו שאיפה שיחידי סגולה מבינים את משמעותה בגיל צעיר. אבל לשמוע על סיפורי הצלחה של אחרים, כל אחד ומקור האושר שלו, יפתח לנו צוהר הזדמנויות לנסות להכיר צדדים אחרים בחיינו, ולהבין מי אנחנו שואפים להיות (ולא רק מה להיות.. מהנדס.. רופא... עורך דין..) לסיום, אומנם הפרמידה של מוסלו הופרכה כבר בעת המודרנית, אבל עדיין.. הדרך לליבו של כל סטודנט היא דרך הקיבה. הרעיון של הסוכריות היה מוצלח ביותר. ומכיוון שהשיעורים שלנו דינמיים מאוד, הייתי מציעה גם אולי יום אחד, לקיים את השיעור באווירה אחרת. למשל בגן הבוטני? או על הגג בשמש?... כמובן בהתאם לתוכן השיעור באותו שבוע...

סטודנטים אוהבים לקבל תגמולים... לשבור שיגרה ולצאת מהכיתה, עשוי להיות משהו שכיף לחכות לו כמה שבועות.. שבוע נפלא לכולם, והעיקר תהיו מאושרים. גם אם זה לרגע... החיים הם רגעים קטנים של אושר, אחרי הכל. קרן אור גרינברג

למה הדברים הטובים ביותר בחיים ניתנים בחינם???

כי אנחנו ישראליים- וזה הדבר היחיד שלא גורם לנו להרגיש פראיירים (:

קראתי את המאמר, ומאוד התחברתי אליו ואהבתי את הרעיונות שהוא מעלה.

בחרתי באלטרנטיבה 1, ואני מעוניינת לשתף אתכם בהגיגים שלי (:

1. מוצרים /שירותים שאני מקבלת בחינם הם כמובן gmail, לאחרונה התחלתי להשתמש רבות ב-DropBox

זהו שירות חינמי כמובן, של שמירת קבצים בשרתים של החברה. כאשר אתה מצטרף, אתה מקבל מקום אחסון בנפח 2 ג'יגה בייט, ואתה יכול "לצבור" עוד מקום אחסון עם ביצוע משימות שונות: הזמנת משתתפים נוספים וכדומה.

אפשר להיכנס לתיקייה שלך דרך כל אינטרנט. הרעיון המדהים הזה חסך לי לחלוטין את הצורך בדיסק און קי למיניהם...

אפשר לחלוק את הקבצים שלך דרך התוכנה עם כל מי שיש לו אותה.

מומלץ!

לא בטוח שהייתי משלמת על מוצר זה, כי יש אתרים דומים שעושים את אותו הדבר גם בחינם (:

חברה יכולה לשכנע לקוחות לשלם עבור מוצר שהם מקבלים כעת בחינם כאשר היא מציעה ללקוחות ערך מוסף. לדוגמא, דרופבוקס מציעה שטח אחסון נוסף, בתשלום.

כך אתה יכול שיהיה לך גם 80 ג'יגה בשרת שלהם.

חברת אחרות נותנות חלק מהשירותים שלהם בחינם ועבור דברים נלווים מחייבים בתשלום.

בנוסף ישנן חברות שיוצרות תלות במוצר, ולאחר זמן מה שהוא ניתן בחינם הן מתחילות לחייב עבורו- נפוץ בעיקר בעולם התוכנה.

חברה שמציעה דברים בחינם שאנשים שונאים- חברת פלאפון. החברה מציעה ללקוחותיה לשלוח הודעות טקסט בחינם מאתר האינטרנט שלה. למרות שהיא נותנת דברים בחינם- אנשים עדיין שונאים אותה (:

בנוסף, גם כלפי גוגל ישנן תלונות באשר למוצריה, וגם כלפיה נאמר כי למרות שמוצריה הם חינמיים, היא הפכה להיות מונופול וגם לה יש מנגנונים שלא מאפשרים תחרות אמיתית בשוק...

כל מי שרוצה שאני אשלח לו קישור ל- dropBoX וכך שנינו נרוויח שטח אחסון בחינם- שיגיד לי (: