פייסבוק>> עו"ד אורי ברגמן הוא שותף בוקסלר ברגמן ושות', אחד ממשרדי עורכי הדין הבולטים בתחום המשפט המסחרי בישראל. הוא מייצג חברות ומנהלים בכירים במשא ומתנים ובבתי משפט ונחשף למשקיעים בבורסה ולציבור בכלל כמי שהיה אחד ממנסחי הסדר החוב של אפריקה ישראל - אחד מהגדולים והמורכבים בשנים האחרונות. המשך
The purpose of this blog is to offer an open space for discussions, ideas or suggestions by the students in any field regarding the course.
יום חמישי, 21 ביולי 2011
יום שבת, 16 ביולי 2011
הקופון שהרג אותי
אינספור בעלי עסקים קטנים היו בטוחים שאתרי הקופונים יסדרו להם את החיים. הם רצו פרסום זול וקהל גדול, אבל קיבלו בעסקת חבילה גם את הלקוחות הקמצנים, את הלקוחות שלא חוזרים ואת הלקוחות־כמעט־בחינם שתופסים את מקומם של אלה שמשלמים יפה. כסף הם לא עשו מזה, וחלקם עדיין מתמודדים עם ההפסדים. כן, מתברר שגם השיטה הזו מיטיבה עם הגדולים והחזקים ודופקת את הקטנים שרק מנסים לשרוד המשך
קרן צוריאל-הררי
| ||||
יום ראשון, 10 ביולי 2011
SHIVUK על רקע מחאת המחירים: חברות המזון חתכו תקציבי הפרסום יועץ תקשורת: "החברות מבינות שלפרסם עכשיו זה כמו לזרוק כסף לפח"
>> בימים שבשגרה מקציבות חברות המזון הגדולות עשרות מיליוני דולרים בשנה עבור תקציבי הפרסום שלהן. ואולם, מי שצפה בטלוויזיה ובאמצעי תקשורת אחרים בשבועיים האחרונים, כמעט ולא זכה לראות פרסומות של חברות המזון. הסיבה העיקרית לכך היא מחאת הקוטג' והדיונים הרבים סביב עליות המחירים, שגרמו לחברות המזון, ובמיוחד ליצרניות החלב, להנמיך פרופיל בצורה משמעותית.
בשבועיים האחרונים חתכו שלוש יצרניות מוצרי החלב - תנובה, שטראוס וטרה - את תקציבי הפרסום המופנים למוצרי חלב ב-83% - מ-5.7 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד (מחירי מחירון של יפעת בקרת פרסום) ל-982 אלף דולר בלבד בשבועיים האחרונים. תנובה, השחקנית הגדולה ביותר בתחום החלב, צימצמה את תקציב הפרסום בתקופה זו מ-2.6 מיליון דולר ב-2010 ל-908 אלף דולר בלבד. שטראוס חתכה את תקציב הפרסום מ-2.5 מיליון דולר ל-74 אלף דולר, ואילו טרה, שבבעלות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) לא פירסמה כלל, לאחר שבתקופה המקבילה אשתקד הוציאה כ-652 אלף דולר על פרסום. המשך
יום חמישי, 7 ביולי 2011
חמישה איומים שיוזילו את סל הקניות רק הוועדה להגברת התחרותיות תייצר תשתית לתחרות 08:10 24.06.2011 מאת: סמי פרץ
ההמולה הצרכנית שנוצרה בשבועיים האחרונים סביב מחיר הקוטג' היא המולה שאנו מייחלים לה בענפים אחרים כבר שנים, ללא הועיל. הצרכן הישראלי נחלב באינספור ענפי משק בלי לפצות פה ובלי שיצליח לקחת את גורלו בידו, והנה פתאום אנחנו מצליחים להתאחד ולהוריד את היקף מכירות הקוטג' בעשרות אחוזים. האם השתנינו? האמנם זכינו סוף סוף לבינה צרכנית? האם פייסבוק הפך אותנו לצרכנים משוכללים יותר?
יום רביעי, 6 ביולי 2011
יבוא מקביל - כך יוזלו המוצרים בישראל בעשרות אחוזים היבואנים ורשתות המזון טוענים: המדינה מגנה על היצרנים והיבואנים הרשמיים על חשבוננו; אתמול הודיע רשת
האיסור על יבוא מייקר לא רק את מוצרי החלב אלא גם מוצרי מזון וטואלטיקה. יבוא מקביל (הבאת מוצרים לשוק שלא דרך היבואן הרשמי) עשוי להוריד מחירים אך רק במידה שמשרד הבריאות ורשויות המכס לא מציבים מגבלות מפליגות, ובהנחה כמובן שמדובר במוצר האמיתי ולא בזיופים. כיום, ללא יבוא מקביל, החברות חופשיות לגבות על מוצריהן מחירים גבוהים בעשרות אחוזים בהשוואה לחו"ל
המשך קריאה
יום שלישי, 5 ביולי 2011
תביעה במיליארדי שקלים: חברות הגמל מפלות עמיתים חלשים התובעים טוענים שגביית דמי ניהול לא אחידים מנוגדת לחוק. האוצר: נלמד את התביעה
במיליארדי שקלים נגד חברות הגמל. בתביעה נטען כי החברות הפלו עמיתים בניהול קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בניגוד לחוק. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ודנה שילוני.
החברות מנהלות קופות עבור עשרות אלפי עמיתים, כשלכל עמית נקבעים דמי ניהול ספציפיים. לקוח גדול שמתמקח מקבל לרוב דמי ניהול נמוכים, ואילו מלקוח קטן נגבים בדרך כלל דמי ניהול גבוהים.
לעתים דמי הניהול שנגבים מהלקוחות הגדולים לא רווחיים ואפילו הפסדיים לחברות. החברות משמרות את העמיתים האלה מתוך רצון להחזיק בנתח שוק יפה ולזכות במוניטין של חברת גמל גדולה. על ההפסדים מפצים דמי הניהול שמשלמים הלקוחות הקטנים, אלה שאין להם כוח מיקוח אמיתי מול החברות. מלקוחות אלה נגבים דמי ניהול גבוהים, עד למקסימום האפשרי בחוק - 2% מהנכסים הצבורים.
בתביעה הייצוגית נטען כי ההתנהלות הזו מנוגדת לחוק, שבו נקבע: "חברת גמל לא תפלה בין הזכויות המוקנות לעמיתים ולא תעדיף כל שיקול ועניין על פני טובת העמיתים". לטענת העותרים, גם אפליה בדמי ניהול, נכללת באיסור.
"תובענה זו עוסקת באפליה בוטה המתרחשת בתחום שהוא מהחשובים ביותר לאדם: זכותו לחיים בכבוד בערוב ימיו", טוענים העותרים. "האפליה הבוטה המתרחשת בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, נעשית בדרך של מתן הטבות בדמי הניהול לחלק מהעמיתים והעדפתם על פני יתר העמיתים - שאינם נהנים מההטבה. לכן הוגשו התביעות כאן נגד החברות המנהלות, באשר אלה חרטו על דגלן והניפו את נס האפליה, הפרוטקציה, ההעדפה והאי שוויון".
בתביעה מצביעים העותרים על הסיטואציה המקוממת שבה שני עמיתים שהפקידו כסף בקופת גמל מסוימת באותו זמן ימצאו בסוף הדרך כי החיסכון שלהם צבר תשואות נטו שונות, בשל דמי הניהול השונים שנגבו מהם.
כתב התביעה הופנה נגד שש חברות הגמל הגדולות בישראל - פסגות, כלל, הראל, אקסלנס, מגדל ומיטב, אך אם יתקבל הוא יהיה רלוונטי לכל חברות הגמל הפועלות בישראל ומנהלות יחד 304 מיליארד שקל מכספי הציבור.
דמי הניהול הממוצעים שנגבו בענף הגמל ב-2010 היו 0.87%. עם זאת, מרוב העמיתים נגבו דמי ניהול גבוהים משמעותית.
שיטת הגבייה של חברות הגמל מתרחשת בידיעת ובהסכמת הממונה על שוק ההון והביטוח. בשיחות עם בכירים באגף הפיקוח, נאמר שהם קיבלו את נוסח התביעה וילמדו אותו.
אבירם ושילוני הגישו באחרונה תביעה נגד ההטבה שקיבלה כור, בעלת השליטה במכתשים אגן, כחלק מעסקת המכירה של מכתשים לכימצ'יינה. התביעה התקבלה וכור נדרשה לפצות את בעלי המניות האחרים במכתשים ב-45 מיליון דולר.
באיגוד קופות הגמל בחרו שלא להגיב.
הירשם ל-
רשומות (Atom)